חברה ישראלית שרוצה לעבוד גם בישראל וגם בחו״ל מגיעה מהר מאוד לשאלה איך לבנות אתר בעברית ובאנגלית.
הפתרון הטכני נראה פשוט: עמוד בעברית, עמוד באנגלית וכפתור להחלפת שפה.
אבל SEO דו-לשוני מתחיל הרבה לפני התרגום. צריך להחליט למי כל גרסה מיועדת, מה הקהל שלה מחפש ואילו עמודים בכלל צריכים גרסה מקבילה.
אתר דו-לשוני אינו בהכרח אתר רב-אזורי
יש הבדל בין שפה למדינה. אתר יכול להציג עברית ואנגלית ולפנות בעיקר לישראל. אתר אחר משתמש באנגלית כדי לפנות לארצות הברית, לבריטניה ולמדינות נוספות.
במקרה הראשון האתגר הוא שפה. במקרה השני צריך לחשוב גם על שווקים, כי אותה גרסה באנגלית לא תמיד מתאימה לכל מדינה דוברת אנגלית.
האם כל עמוד בעברית צריך גרסה באנגלית?
לא. אם העמוד עונה על צורך שקיים רק בישראל, אין סיבה ליצור תרגום מלאכותי בשביל הסימטריה. וגם ההפך: יש נושאים שרלוונטיים מאוד ללקוחות בחו״ל וכמעט לא לקהל הישראלי.
אתר איכותי יכול להיות דו-לשוני בלי שלכל כתובת בעברית תהיה תאומה מדויקת באנגלית. העיקר שהמבנה יהיה ברור למשתמש ולמנועי החיפוש.
כתובת נפרדת לכל שפה
Google ממליצה על כתובת (URL) נפרדת לכל גרסת שפה. באתר של איזי אינטרנט, למשל, העברית נמצאת בשורש האתר והאנגלית תחת:
/en/
כך לכל עמוד יש כתובת קבועה והוא נסרק באופן עצמאי. הימנעו ממערכת שמחליפה את כל תוכן העמוד לפי קובץ cookie או לפי שפת הדפדפן בלי כתובת נפרדת: מערכות כאלה מקשות על הסריקה ועל המעבר של המשתמשים בין הגרסאות.
מה עושה hreflang?
hreflang עוזר לגוגל להבין אילו עמודים הם גרסאות מקבילות לפי שפה או אזור. הוא לא מתרגם את העמוד, לא משפר דירוג אוטומטית ולא מתקן עמוד שלא מותאם לקהל שלו.
כשיש זוג אמיתי של עמודים מקבילים, מקשרים ביניהם נכון. כששני מאמרים עוסקים בנושאים שונים לחלוטין, לא מחברים אותם ב-hreflang רק כי אחד בעברית והשני באנגלית.
canonical ו-hreflang צריכים לעבוד יחד
טעות נפוצה היא להפנות את ה-canonical של כל העמודים המתורגמים לגרסה האנגלית.
במצב רגיל, כל גרסת שפה היא עמוד לגיטימי בפני עצמו, וה-canonical שלה מצביע על עצמה. hreflang הוא שמחבר בינה לבין הגרסה המקבילה. אם ה-canonical אומר שעמוד אחד הוא העיקרי ו-hreflang אומר ששניהם גרסאות שוות, גוגל מקבלת מסר סותר.
מחקר ביטויים מתחילים מחדש
תרגום של מילת מפתח אינו מחקר מילות מפתח.
בישראל יש הרבה תחומים שבהם אנשים משלבים עברית ואנגלית. SEO הוא דוגמה ברורה, וגם SaaS, marketing, CRM, hosting, cloud ושמות טכנולוגיים אחרים מופיעים בתוך חיפוש עברי. בשווקים אחרים יכולים להופיע מונחים שונים לחלוטין.
לכן מתחילים מהחיפוש המקומי, לא מהמילון.
לוקליזציה היא יותר מטקסט
גם כשמילות המפתח דומות, המשתמש מצפה לדברים אחרים: מטבע, דוגמאות, שמות של לקוחות, רגולציה, משלוח, שעות פעילות, מספר טלפון, נוסח הקריאה לפעולה והוכחות מקומיות.
עמוד בינלאומי טוב מרגיש כאילו נכתב לשוק הזה, ולא כאילו רק החליפו בו את השפה.
ימין-לשמאל ושמאל-לימין דורשים בדיקה אמיתית
עברית נכתבת מימין לשמאל. כתובות, קוד, מספרים ושמות מוצרים רבים נכתבים משמאל לימין. הערבוב הזה יוצר בעיות בממשק, בעיקר בתפריטים, בטפסים, בפירורי לחם, במספרי טלפון ובקטעים טכניים.
לא מספיק לבדוק שהתרגום נכון. צריך להשתמש באתר בעצמכם.
מה משתנה בגלל חיפוש מבוסס AI?
הבסיס לא נעלם: מערכות AI עדיין צריכות למצוא מידע ברור, להגיע לעמודים ולהבין את החברה.
מה שמשתנה הוא המדידה. בנוסף לדירוגים ולתנועה, בודקים אילו גרסאות שפה מופיעות בתשובות של מערכות AI, אילו מקורות מצוטטים והאם העסק מתואר באופן עקבי בעברית ובאנגלית.
אין סיבה להניח שעמוד שמופיע טוב באנגלית יופיע באותה מידה בעברית. בודקים כל שוק בנפרד.
איך מודדים אתר דו-לשוני?
מפרידים בין שפה למדינה. בודקים את הביצועים של העמודים בעברית, ובנפרד את /en/. בודקים את המדינות בתוך התנועה האנגלית, את הפניות לפי שוק ואת עמודי הנחיתה, ולא רק את התנועה הכוללת.
באתר שפועל בכמה שווקים, מספר אחד כולל יכול להיות מטעה מאוד.
המבנה צריך לשרת את העסק
SEO בינלאומי טוב מתחיל מהמציאות העסקית: אילו מדינות החברה באמת יכולה לשרת, באיזו שפה הלקוחות רוצים לקבל מידע, האם ההצעה זהה, האם התמיכה זהה והאם הוכחות האמון רלוונטיות שם.
רק אחרי שיש תשובות מחליטים אילו עמודים לבנות.